איך בונים גיבוש לעובדים בגיל השלישי

יש רגע כזה בתכנון גיבוש, שבו מישהו זורק רעיון לחדר וכולם מהנהנים, אבל בפנים כבר ברור שחצי מהאנשים לא ירגישו שם בנוח. זה קורה הרבה יותר כשמדובר בעובדים בגיל השלישי. פתאום יש נטייה לחשוב שצריך או משהו מאוד שקט ורשמי, או להפך - פעילות "כיפית" מדי, כזאת שמרגישה קצת כמו יום ספורט בבית ספר. לדעתנו, שתי הקצוות האלה מפספסות.

גיבוש טוב לעובדים מבוגרים צריך להתחיל ממחשבה פשוטה: איך גורמים לאנשים להרגיש נינוחים, שייכים ומעורבים, בלי לעייף אותם ובלי להביך אותם. לא יותר מסובך מזה.

תתחילו בקצב

הדבר הראשון שכדאי לחשוב עליו הוא הקצב של הערב או הבוקר. לא כל מפגש חייב להיות מלא גירויים, משימות ותחרות. לפעמים דווקא פעילות עם חוקים פשוטים, זמן הסתגלות ואפשרות לעצור רגע, היא זאת שעושה את העבודה. אנשים משתחררים כשהם מבינים מהר מה קורה, מה מצופה מהם, ואיפה הם יכולים לבחור את הקצב שלהם.

וזה חשוב במיוחד בגיל השלישי, כי גיבוש לא אמור לבדוק מי הכי זריז או הכי קולני. הוא אמור לאפשר גם למי שבדרך כלל יושב בצד להיכנס פנימה בלי מאמץ מיותר.

לא ילדותי, לא כבד

יש בלבול קבוע סביב פעילויות לעובדים מבוגרים. מצד אחד, מפחדים להכביד ומביאים משהו שטחי מדי. מצד שני, רוצים "לתת ערך" ומעמיסים תוכן, הרצאות, הסברים, לו"ז צפוף. האמת היא שהרבה פעמים מה שעובד הוא האמצע - פעילות שיש בה משחקיות, אבל לא ילדותיות, קלילות, אבל לא זלזול.

תחשבו על משימה שנותנת לאנשים לדבר, לצחוק קצת, להתחרות במידה, ובעיקר להרגיש שהם מצליחים להיכנס לעניינים מהר. כשלא צריך להוכיח כושר, כשלא צריך לצעוק כדי להשתתף, וכשאפשר גם להיות חלק מהקבוצה בלי להיות במרכז - האווירה משתנה.

אם בודקים רעיונות עבור גיבוש לחברות, אנחנו חושבים שכדאי לחפש פעילות מקורה, מסודרת, עם מהלך ברור ולא ארוך מדי. למשל, בניאון גולף סבב על המסלול נמשך 70 דקות, וזה בעינינו אורך נוח לפעילות קבוצתית שלא נמרחת.

תנו מקום לבחירה

עוד נקודה שמקבלת פחות תשומת לב ממה שמגיע לה: לא כולם רוצים להשתתף באותה צורה. וזה בסדר גמור. גיבוש חכם משאיר מקום לבחירה - מי משחק, מי צופה רגע, מי צריך לשבת כמה דקות, מי מצטרף מאוחר יותר לקפה ולשיחה. דווקא הגמישות הזאת מייצרת תחושת כבוד.

חוץ מזה, עובדים בגיל השלישי מביאים איתם הרבה ניסיון חברתי. הם יודעים לזהות מהר מאוד מתי הפעילות בנויה בשבילם ומתי סימנו עליהם וי. לכן כדאי לוותר על טון מתיילד, על הנחיה מוגזמת ועל ניסיונות מאולצים "להרים את האנרגיה". אנשים לא צריכים שיפעילו אותם בכוח. הם צריכים מסגרת טובה, והשאר כבר קורה.

תחשבו על הפרטים

בסוף, הפרטים הקטנים הם אלה שקובעים אם המפגש ירגיש נעים או מתיש. הגעה פשוטה, מקום ממוזג, אפשרות לשבת, אוכל נגיש, רעש סביר, תאורה שלא מעייפת. נשמע בסיסי, נכון, אבל דווקא הבסיס הוא מה שהרבה חברות שוכחות כשהן רודפות אחרי רעיון מקורי.

ואם צריך לבחור עיקרון אחד לקחת מכאן, הוא די פשוט: אל תתכננו גיבוש כדי "להפעיל" עובדים בגיל השלישי. תתכננו אותו כדי לאפשר להם להיות חלק. זה הבדל קטן בניסוח, אבל גדול מאוד בתוצאה.